אנחנו צופים יחד בטלוויזיה , אנחנו צוחקים , אתה מספר לי דברים , אמא שוב מנדנדת לך אם אתה רעב או אם הכנת את התיק למחר , הכל נראה שיגרתי מסביב כמו כל יום רגיל ומאושר      אך לפתע חשכה מופיעה , אני פוקח את עיניי מביט ממול לעבר מיטתך,  היא ריקה , בודדה אני מזיל דמעה , מצטער שהחלום הסתיים הפעם כל כך מהר , חושב לעצמי מדוע שוב היה .זה רק חלום ולא מציאות הייתי בכלל מעדיף לא להתעורר מאותו חלום נפלא רק בכדי לראות אותך עוד פעם , לשמוע את .קולך ולראות אותך שוב צוחק  , לבלות איתך כמה שיותר ?איך זה יתכן שהתעוררתי לתוך מציאות כל כך כואבת . חשבתי תמיד שסיוטים יש רק בחלומות , אבל הסיוט האמיתי מתרחש במציאות הכל כך מרה מציאות כואבת שהפתיעה את כולנו , אובדן כל כך קשה שאף אחד לא תיאר לעצמו שדבר כזה .אכן יכול להתרחש במציאות ליאורי , היית כל כך צעיר , התינוק של המשפחה  , הילד שכולם מפנקים אותו וגם שגדלת .בשנים עדיין נשארת התינוק שלנו . ידעת להעניק חום וחיבה , אהבת לעזור לכולם ואף פעם לא אמרת את המילה לא   ,חלקנו יחד חדר במשך 21 שנים  ,היינו כמו נשמות תאומות , לא זוכר שפעם רבנו ליאורי אתה כל כך חסר לי , אני חש בבדידות כל כך גדולה ברייקנות שלא ידעתי עד כה .ושעוצמתה גדלה מידי יום שאתה לא כאן ? למה כל זה קרה ?למה לקחו אותך ממני "אלוהים קוטף את הפרחים שבגן", " היית צדיק" ,"אלוהים לוקח את הטובים" !כל המשפטים הללו לא מנחמים אותי , אלוהים רצה אותך לצידו אבל אנחנו רצינו אותך איתנו מוזר לי לכתוב לך מכתב ובכלל לבנות אתר לזכרך , כל החפצים שלך בחדר נותרו כפי שהם .היו , אני רק מחכה שתחזור הביתה , תכנס מפתח הדלת עם אותו חיוך שהאיר את כל הבית   "לא סתם אימא נתנה לך את השם "ליאור .נתת לנו אור במשך 21 שנים , אור שמילא את הבית בשמחה ואושר , אור שלצערנו עכשיו כבה ליאורי , עכשיו אתה למעלה בשמיים שומר עלינו , בבקשה תן לנו כוחות , קשה לכולם מאוד .אנחנו עדיין לא מעכלים את אובדנך וכנראה לא נעכל לאורך כל ימיי חיינו אוהב אותך יהי זכרך ברוך אחיך דודי